תוספת קומות בתמ״א 38: טעויות אדריכליות שהופכות בניין משודרג למכוער
איך משלבים קומות חדשות על בניין ישן בלי לקבל טלאי אדריכלי? הטעויות הנפוצות בתכנון תמ״א 38 ומה בעלי הדירות יכולים לדרוש.
מי שמסתובב ברחובות של תל אביב, רמת גן או חיפה מכיר את התופעה: בניין משנות השישים שקיבל שתי קומות חדשות, מרפסות בולטות וממ״דים, ונראה כאילו שני בניינים שונים הודבקו זה על גבי זה. תמ״א 38 בגרסת החיזוק והתוספת הייתה כלי חשוב לחיזוק מבנים ולהוספת יחידות דיור, אבל לא כל פרויקט הצליח לייצר תוצאה אדריכלית טובה. לבעלי הדירות יש השפעה גדולה יותר ממה שהם חושבים, בתנאי שהם יודעים על מה להסתכל.
להתייחס לתוספת כקופסה נפרדת
הטעות הבולטת ביותר היא תכנון הקומות החדשות כיחידה עצמאית, עם שפה אדריכלית שונה לגמרי מהבניין הקיים. חלונות בגדלים אחרים, חומרי חיפוי שונים וקווי גובה שלא מתיישרים יוצרים תחושה של טלאי.
תכנון נכון מתייחס לבניין כולו. אפשר לבחור בשפה עכשווית לקומות העליונות, אבל היא צריכה לשוחח עם המבנה הקיים: לשמור על קצב החלונות, ליישר קווי מעקות ולבחור חיפוי שיחודש גם בחזיתות הישנות. כדאי לבקש מהאדריכל הדמיות של החזית המלאה, ולא רק של הקומות החדשות.
להשאיר את החזיתות הישנות כמו שהן
בחלק מהפרויקטים היזם משקיע בקומות שהוא מוכר, ומסתפק בצביעה בסיסית של הקומות הקיימות. התוצאה היא בניין ששלושה רבעים ממנו נראים מוזנחים לצד חלק עליון מבריק. מעבר לאסתטיקה, זה גם פוגע בערך הדירות של בעלי הדירות הוותיקים.
כדאי לוודא שההסכם והמפרט מתייחסים במפורש לשיפוץ החזיתות כולן: סוג החיפוי או הטיח, החלפת מעקות, הסדרת צנרת חיצונית ומזגנים, ואחידות בחלונות במידת האפשר. ניסוח כללי כמו שיפוץ חזיתות לפי דרישות הרשות אינו מספיק.
מרפסות וממ״דים שמוצמדים בלי תכנון
בתמ״א 38 בעלי הדירות מקבלים בדרך כלל ממ״ד ולעיתים גם מרפסת. כשהתוספות האלה מוצמדות לבניין בלי חשיבה כוללת, הן יוצרות חזית שבורה עם בליטות לא אחידות. בעיה נוספת היא חסימת אור ואוויר לחדרים קיימים.
בקשו לראות כיצד הממ״ד והמרפסת משתלבים בתוכנית הדירה ובחזית. האם המרפסת מקבלת שמש? האם הממ״ד חוסם חלון של חדר שינה? לעיתים שינוי קטן במיקום או בכיוון פותר את הבעיה, אבל רק אם מבקשים אותו בשלב התכנון.
לשכוח את הגג ואת המערכות
אחרי התוספת, הגג החדש הוא החזית החמישית של הבניין. הוא נראה מבניינים שכנים, ובו מותקנים דודי שמש, מעבים ואנטנות. גג שתוכנן בלי סדר הופך למחסן של מתקנים מכוערים.
תכנון טוב מרכז את המערכות באזורים מוסתרים, מתכנן מעברים לתחזוקה ומשאיר מקום לפאנלים סולאריים. גם מיקום יחידות המיזוג בחזיתות צריך להיקבע מראש, אחרת כל דייר יתקין מזגן במקום אחר.
להתעלם מהקומה הקרקעית ומהכניסה
הכניסה לבניין היא הדבר הראשון שרואים. בפרויקטים רבים מוסיפים קומות ומעלית, אבל משאירים לובי צפוף, תיבות דואר ישנות ופחי אשפה בחזית. כדאי לדרוש תכנון של הכניסה, הגינה, מסתור האשפה והתאורה החיצונית כחלק מהפרויקט.
אלה הנקודות שכדאי לבדוק במסמכי התכנון:
- הדמיה של החזיתות כולן לאחר הפרויקט, לא רק של הקומות החדשות.
- פירוט חומרי החיפוי ואחידותם בכל הבניין.
- תכנון מיקום מזגנים, צנרת ודודים.
- תוכנית פיתוח לחצר, לכניסה ולשבילים.
לא לערב את בעלי הדירות בתהליך
בסופו של דבר, האחריות לתכנון היא של היזם והאדריכל, אבל לנציגות בעלי הדירות יש מקום חשוב. נציגות שמבקשת פגישת תכנון, שואלת שאלות ומצרפת את המפקח מטעמה, משיגה בדרך כלל תוצאה טובה יותר. כדאי גם לבדוק פרויקטים קודמים של אותו יזם ואותו משרד אדריכלים ולראות כיצד הם נראים בפועל, שנים אחרי המסירה.
להתעלם מהקשר העירוני של הרחוב
בניין אינו עומד לבד. הוא חלק מרחוב, משכונה ולעיתים גם ממרקם היסטורי. תוספת קומות שמתעלמת מגובה הבניינים השכנים, מקו הבנייה או מאופי הרחוב יכולה להיראות זרה, גם אם היא מתוכננת היטב כשלעצמה. ברשויות מקומיות רבות קיימות הנחיות מרחביות שמכתיבות חומרים, גובה ואופי חזית, ומטרתן בדיוק לשמור על הרמוניה בין הבניינים.
בעלי דירות לא תמיד מכירים את ההנחיות האלה, אבל כדאי לשאול את האדריכל כיצד התכנון מתייחס אליהן ולבקש לראות הדמיה של הבניין בתוך הרחוב ולא רק כמבנה בודד. באזורים שבהם יש בניינים לשימור או מרקם מיוחד, הדרישות מחמירות יותר והתכנון דורש רגישות גבוהה. תכנון שמשתלב ברחוב לא רק נראה טוב יותר, אלא גם עובר בדרך כלל את הליך הרישוי בוועדה המקומית בפחות עיכובים, וזה אינטרס משותף לבעלי הדירות וליזם.
כדאי גם לזכור שבניין שמשתלב היטב בסביבתו נתפס כמבוקש יותר בעיני קונים עתידיים. השקעה בתכנון אדריכלי איכותי היא לכן גם החלטה כלכלית ולא רק אסתטית.
לא לבדוק פרויקטים קודמים
לפני שבוחרים יזם, וגם אחרי, כדאי לבקר בבניינים שהוא ומשרד האדריכלים שלו כבר השלימו. בניין שנמסר לפני כמה שנים מראה איך החומרים מזדקנים, איך החזיתות נראות אחרי חורף או שניים ואם הדיירים מרוצים מהתוצאה. שיחה קצרה עם בעלי דירות בפרויקט קודם יכולה ללמד יותר מכל מצגת שיווקית.
לסיכום, תוספת קומות יכולה להפוך בניין ישן לבניין מודרני ומבוקש, או להשאיר אותו כטלאי. ההבדל טמון בתכנון הוליסטי של החזיתות, בשילוב נכון של ממ״דים ומרפסות, בסדר על הגג ובטיפול בכניסה. בעלי דירות שמבינים את הנקודות האלה ומתעקשים עליהן מוקדם, יקבלו בניין שהם גאים לחזור אליו.